על הספר
"סיפורי חסידים" הוא אוסף של כ־557 סיפורים מעולם החסידות, שהרב שלמה יוסף זוין ליקט מתוך ספרים, כתבי עת ומסורת שבעל פה, וסידר לפי פרשיות השבוע. כל סיפור צמוד לפסוק או לביטוי מן הפרשה, ולעתים הסיפור מאיר את הפסוק ולעתים הפסוק נותן טעם לסיפור.
הרב זוין מדגיש שלא שינה את העובדות ולא "עיבד" את הסיפורים לפי טעמו, אלא רק ניסח אותם בשפה ברורה. הוא בחר סיפורים שיש בהם מסר מוסרי, חינוכי או לימודי, ולא סיפורי מופתים לשמם.
הספר יצא לאור בירושלים באדר תשט"ו, ובתוך פחות משנה נדפס במהדורה שנייה.
סיפור בפרשת השבוע
פרשת בראשית: "ולאדם אמר" חסיד שלמד זוהר בלילה של סכנה, וראש שודדים שנזכר בחבר ילדותו.
לקריאת הסיפור המלאכמה נקודות מתוך הספר
- חסידים ותיקים לא אהבו סיפורים שכל עניינם ניסים. הרבי מקוצק פירש את הפסוק "אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך": הניסים עצמם לא הביאו אותם להבנה באמונה.
- בעל התניא, בדרכו לחקירה בפטרבורג, ביקש לעצור את הסירה כדי לקדש את הלבנה. הרבי הריי"צ הסביר: גם כשאפשר לעשות נס, את המצווה צריך לקיים דווקא בדרך הטבע.
- בעל התניא אמר שתורה ששמע מהמגיד ממזריטש הייתה בעיניו תורה שבעל פה, וסיפור שסיפר המגיד היה תורה שבכתב.
- לדברי הרב זוין, תורת החסידות היא ההלכה של החסידות, והסיפורים הם האגדה שלה. ההלכה פונה אל השכל, והאגדה פונה אל הלב.
- לסיפור אחד יכולים להיות כמה פנים. למשל, בסיפור הראשון בספר ראה הרבי מגוסטינין את המסר: אנחנו יודעים להעריך כסף וזהב, אבל איננו יודעים להעריך את ערכו של יהודי.